המונח הרפואי לתופעה של שחיקת השיניים בשעות היום או בזמן שינה, הוא ברוקסיזם שעשוי לבוא לידי ביטוי הן בילדים והן במבוגרים.
ישנם שני סוגים עיקריים של ברוקסיזם – שחיקת שיניים (Grinding) והידוק שיניים (Clenching).
שחיקת שיניים (Grinding) מאופיינת בהזזה לא מודעת של השיניים בלסת התחתונה על גבי השיניים בלסת העליונה, הלוך וחזור, במעין תנועת לעיסה.
הידוק שיניים (Clenching) מוגדר כסגירה חזקה של הפה והידוק השיניים בשתי הלסתות אלו לאלו.
הלחץ המופעל בין הלסתות בתהליך השחיקה או ההידוק הוא כה חזק עד שעלול להיגרם נזק לשיניים, ללסתות ואף למפרק הלסת עצמו.

במקרים רבים, אנשים ששוחקים או מהדקים שיניים אינם מודעים להרגל המזיק עד אשר מופיעים הסיבוכים הקשורים לברוקסיזם.
בבדיקה שגרתית במרפאה ניתן לראות בבירור על גבי השיניים סימנים קליניים של שחיקה ולאבחן ברוקסיזם, אף שהמתרפא אינו מרגיש דבר.

הסימנים לאבחון ברוקסיזם:
  • סימני שחיקה בשיניים – השיניים נראות שטוחות, קצרות, שבורות בחלקן ולעתים נעלמת כל שכבת האמאייל והדנטין נחשף.
  • רגישות מוגברת בשיניים לקור או לחום.
  • כאבים בלסתות, מתח ועייפות בשרירי הלסת המורגשים בעיקר בזמן הקימה בבוקר.
  • תחושת כאב מהאוזניים (מקור הכאב אינו באוזן אלא במפרק הלסת הממוקם בקרבת האוזן).
  • כאבי ראש חזקים שמקורם במתח שרירים.
  • כאבים כרוניים בפנים.
  • סימנים של נשיכה בצד הפנימי של הלחי.
  • רעשים של חריקת השיניים בזמן השינה, אותם שומעים שותפים לשינה או הורים לילד החורק.
  • שברים חוזרים בשיניים טבעיות, סדקים בשחזורים (סתימות), פיצוצים של חרסינה בכתרים וגשרים.

אין כיום תיאוריה ברורה וודאית המסבירה את הסיבות להופעת ברוקסיזם. מחקרים מראים שבמבוגרים התופעה קשורה לפקטורים פסיכולוגיים, מצבים של חרדה, מתח ולחץ נפשי. כמו כן, אנשים בעלי סוג אישיות תחרותי או היפראקטיבי עשויים להיות חלק מקבוצת הסיכון לפתח ברוקסיזם.

הטיפול בברוקסיזם
במקרים רבים אין כלל צורך בטיפול. בילדים התופעה חולפת בדרך כלל מעצמה ובמבוגרים השחיקה מינימלית לעתים ואינה מצדיקה טיפול.

במקרים של הופעת סימנים קליניים של שחיקת שיניים (כאבים או נזקים בשיניים) ישנן מספר אפשרויות טיפול:
  • מתרפא הסובל מברוקסיזם צריך להגביר את מודעותו לכך על מנת להימנע מההרגל ההרסני. לעתים עצם המודעות לבעיה עשויה לפתור אותה, לפחות במשך שעות העירות. על המתרפא ללמוד להימנע מסגירה חזקה ובלתי רצונית של הלסתות.
  • כשהברוקסיזם נובע ממתח נפשי, לחץ בעבודה וכדומה, יש לפעול להשגת רוגע (מדיטציה, ספורט, טיפול פסיכולוגי וכדומה).
  • הטיפול השכיח במצב של ברוקסיזם הוא שימוש בסד לילה, העשוי פלסטיק קשיח בצורת פרסה ומותאם לשיניים בלסת העליונה או התחתונה. הסד מונח על גבי השיניים ומהווה חוצץ שמונע מהשיניים בשתי הלסתות מלגעת אחת בשניה וכך מגן בפני שחיקה.
  • אמצעי חדש נוסף, השייך למשפחת סדי הלילה, הוא מתקן המונח בזמן השינה בלבד על גבי השיניים הקדמיות. המתקן נקרא NTI-TSS וייחודו בגודלו המינימליסטי ובאפקט חשוב של הפחתת עוצמת הכוח בשרירים בזמן סגירת הלסתות. אפקט ייחודי זה נובע מרפלקס הפועל כאשר המגע הוא בשיניים הקדמיות בלבד. שימוש במתקן זה מסייע למנוע את כאבי הראש והלסתות שנובעים מעוצמת הסגירה של השרירים.
  • נעשים נסיונות לטפל בברוקסיזם בעזרת טיפול תרופתי. לעתים יומלץ על נטילת תרופה להרפיית שרירים לפני השינה או זריקות בוטוקס לשריר שעשויות לעזור במקרים קשים של ברוקסיזם.
  • לעתים הברוקסיזם הוא תופעת לוואי של תרופות נוגדות דיכאון. במקרים אלו יש לשקול את החלפת התרופה באחרת.